מקור המצוה
וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ (שמות יב מח)
(ספר החינוך מצוה י״ז)
מהות המצוה
שלא יאכל הערל מקרבן הפסח.
שורש המצוה
להרחיק את הערלים מקרבן הפסח כפי שנתבאר במצות תושב ושכיר.
הגדרות המצוה
- נוהגת בזמן שבית המקדש קיים.
- ערל שאכל כזית מקרבן הפסח עובר על הלאו ולוקה.
דיני המצוה
- מילת בניו ועבדיו אם מעכבין אותו לשחוט ולאכול את הפסח.
מקורות בהלכה
סוגיות בש״ס הקשורות למצוה זאת
- פסחים
מקור החינוך (זמני - יוסר בסוף)
שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל מִן הַפֶּסַח – שֶׁלֹּא יֹאכַל הֶעָרֵל מִן הַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב מח) וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ. וְהוּא הֶעָרֵל שֶׁמֵּתוּ אֶחָיו מֵחֲמַת מִילָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עֲבַרְיָן (מְשֻׁמָּד) לַעֲרֵלוּת, וּבוֹ הוּא דְּאֵינוֹ אוֹכֵל אֲבָל אוֹכֵל הוּא בְּמַצָּה וּמָרוֹר, וְכֵן תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר גַּם כֵּן.
מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ. מָה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּתוֹשָׁב וְשָׂכִיר.
דִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מִילַת בָּנָיו וַעֲבָדָיו אִם מְעַכְּבִין אוֹתוֹ לִשְׁחֹט וְלֶאֱכֹל הַפֶּסַח, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בִּפְסָחִים (שם).
וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ, כְּגוֹן עָרֵל שֶׁאָכַל כַּזַּיִת מִמֶּנּוּ, לוֹקֶה.