שֶׁלֹּא לְהָלִין הַתָּלוּי – שֶׁלֹּא נַעֲזֹב הַתָּלוּי לְהָלִין עַל הָעֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא כג) לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. כָּל עִנְיָן הַמִּצְוָה, כָּתוּב בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלּוֹ שֶׁבְּסֵדֶר זֶה (מצוה תקלז), וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בְּמָה שֶׁאֵין צֹרֶךְ בּוֹ. וְשָׁם כָּתוּב, שֶׁאַף הַמֵּלִין מֵתוֹ שֶׁלֹּא לִכְבוֹדוֹ עוֹבֵר בְּלָאו.