שֶׁלֹּא לְהַעֲלִים עֵינָיו מִמֶּנָּה – שֶׁלֹּא נַעֲלִים עַיִן מֵאֲבֵדַת אַחֵינוּ (ב"מ כו ב), אֲבָל נִקָּחֶהָ וּנְשִׁיבָהּ אֵלָיו, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כב ג) לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם.
כָּל עִנְיַן הַמִּצְוָה כָּתוּב בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלּוֹ (מצוה תקלח) שֶׁבְּסֵדֶר זֶה.