שיטת החינוך (והרמב״ם)

  1. ↑ הרמב"ם סובר רק לסנהדרין הגדולה או הממונים מטעמם יש אפשרות לקדש את החודש. והרמב"ן סובר שבהעדר הסנהדרין הגדול גם לג' סמוכים או אפילו לגדול שבדור יש אפשרות לקדש את החודש. ראה מאמר https://www.sefaria.org.il/Reshimot_Shiurim_on_Sanhedrin.10b.9?lang=he
  2. ↑ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 2.11 2.12 2.13 אמנם יש אומרים שניתן להקריב קורבן פסח בזמן הזה. עיין במאמר שסקר את השיטות בזה- https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=9627
  3. ↑ 3.0 3.1 האיסור הוא על בניית המזבח ששבית המקדש - לכן נוהג דווקא בארץ (לא בהגדרת המצוה אלא משום המציאות)
  4. ↑ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 עיין ספר החינוך מצוה ש״ל - שכתב שבזמן שהיובל נוהג בארץ נוהגים המצות התלויות ביובל גם בחוץ לארץ. [והמנחת חינוך במצוה מ״ג אות כ״ט - כתב שדין אמה עבריה כדין עבד עברי]
  5. ↑ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 היובל נוהג רק כאשר ישראל על אדמתם ויושבים בתקנתם - שבט שבט במקומו (ספר החינוך מצוה ש״ל) (ערכין ל״ב ב׳)
  6. ↑ שאין האשה קונה עבד עברי - עיין בבא מציעא עא א
  7. ↑ 7.0 7.1 7.2 הרמב״ן לא מחשיב את 4 מיתות ב״ד למצוות - אלא הם כלולים לשיטתו במצות ״ובערת הרע מקרבך״ (דברים י״ג ו׳). (השגת הרמב״ן לשורש י״ד של הרמב״ם)
  8. ↑ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 8.5 8.6 אמנם החינוך כתב שנוהג בארץ במצוה מ״ז ובמצוה רס״א, אך במצוה תצ״א כתב שסנהדרין נוהג בחוץ לארץ אם נסמכו בארץ, ועיין במנחת חינוך.
  9. ↑ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 9.5 9.6 כדי לדון דיני נפשות צריך את התנאים הבאים: 1. בזמן הבית, 2. כשיש סנהדרין קבועה בירושלים (ספר החינוך מצווה תצא)
  10. ↑ 10.0 10.1 לא - לדון, אבל הן בכלל התשלומים (לשלם על נזק שעשו)
  11. ↑ 11.0 11.1 מנחת חינוך מצוה נ״ג אות י״ח
  12. ↑ דיני קנסות דנים גם בחוץ לארץ אם יש ב״ד שנסמך בארץ (מנחת חינוך מצוה נ״א אות י״ב, רמב״ם הלכות סנהדרין פרק י״ב)
  13. ↑ רמב״ם הלכות סנהדרין פרק ה׳ הלכה י״א
  14. ↑ מנחת חינוך מצוה נ״ה אות ט׳, מהרמב״ם הלכות סנהדרין פרק ה׳ הלכה י״א
  15. ↑ 15.0 15.1 נראה שדין אש כדין בור - עיין מצוה 53 לגבי בור
  16. ↑ דעת הרמב״ם (הלכות תרומות א׳ כ״ו) שמצות תרומות ומעשרות נוהגת מן התורה רק כאשר כל ישראל נמצאים על אדמתם (בית ראשון, ובית שלישי במהרה בימינו)
  17. ↑ עיין השגת הרמב״ן על מצוה זו - שמנה מפסוק זה שני לאוין [עיין טבלת מצוות הרמב״ן]
  18. ↑ ראה מאמר בעניין זה https://asif.co.il/wp-content/uploads/2023/01/2-5.pdf ועיין מנחת חינוך מצוה ה אות יג בעיניין חיוב המצוה בחוץ לארץ
  19. ↑ הרחבה בעניין זה ניתן לראות ב https://www.toraland.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94/%D7%91%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/
  20. ↑ 20.0 20.1 20.2 לאחר בלבול סנחריב את האומות - לא נדע מי הוא מהעם הזה.
  21. ↑ עיין מנחת חינוך מצוה צג אות ד - שכתב שבמלחמת מצוה אשה כן חייבת והסתפק האם כאן גם כן נשים חייבות עי״ש
  22. ↑ עיין רמב״ם הלכות עבודה זרה פרק י - שביאר החילוקים ביתר הרחבה [מה נוהג בזמן הזה ומה בזמן היובל ומה כאשר יד ישראל תקפה]
  23. ↑ אמנם לא ידוע לנו היכן נמצא הארון, אבל המוצאו מצווה לא להוציא את בדיו.
  24. ↑ 24.0 24.1 מנ"ח
  25. ↑ עיין מנחת חינוך ק אות ב - שגם שלא בשעת העבודה קיים האיסור הזה
  26. ↑ עיין מנחת חינוך קא אות ב - שהספק אם נוהג גם לאחר זמן הבית אם נשתיירו בגדי כהונה
  27. ↑ 27.0 27.1 27.2 27.3 הרמב״ן מחשיב את כל עבודות הכהנים בקרבנות (חטאת, אשם, עולה והשלמים) למצוה אחת של ״ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם״ (במדבר יח ז) (ספר המצות של הרמב״ם שורש י״ב עיין שם בהשגת הרמב״ן)
  28. ↑ אמנם בחינוך כתב מצווה זו נאמרה לכהנים, אך עיין במצווה קמ"ו שכתב גם מצוות שריפת נותר בחלק הנאכל לבעליו. וכן הוא ברמב"ם פסולי המוקדשין פרק יט הלכה ז- שכתב בשר קודשין קלים שנותר שורפים אותו הבעלים, ומקורו במשנה פסחים דף פא:.
  29. ↑ שיטת הרמב״ן - שמצוה זאת היא מדרבנן ולא מן התורה (עיין בהשגותיו על ספר המצות לאו קסג)
  30. ↑ 30.0 30.1 שיטת הרמב״ן (בהשגותיו על ספר המצות של הרמב״ם מצות עשה צ״ו) - שאין לחשוב דיני טומאות כמצות, עיין שם.
  31. ↑ 31.0 31.1 31.2 31.3 31.4 אֲבָל עַכְשָׁו בַּעֲוֹנֹתֵינוּ, שֶׁאֵין לָנוּ מִקְדָּשׁ וְלֹא טָהֳרוֹת, אֵין לָנוּ לַחְשֹׁב טֻמְאות בְּמִצְוָה הנוֹהֶגֶת, לְפִי שֶׁאֵין לָנוּ לַעֲשׂוֹת בְּעִנְיַנם שׁוּם דָּבָר (ספר החינוך מצוה קנט)
  32. ↑ 32.0 32.1 32.2 32.3 32.4 32.5 32.6 כתב החינוך במצווה קסט שהמצווה נוהגת בכל מקום שיש כהן הבקי בדיני צרעת. בזמנינו אין לנו כהן הבקי בזאת.
  33. ↑ עיין מנחת חינוך מצוה קסט כ׳ שכתב - שיש לזה השלחות מעשיות לזמן הזה.
  34. ↑ 34.0 34.1 עיין מנחת חינוך קעב ט׳ - שלמד מהחינוך במצוה קע - לשאר דיני שילוח שנוהגות אף בחוץ לארץ. [אך התוס׳ יו״ט כלים א׳ ז׳ סובר שהשילוח הוא דוקא בארץ ישראל]
  35. ↑ עיין במנחת חינוך קע ו׳ - שכתב שיש לזה השלחות מעשיות לזמן הזה
  36. ↑ בגמרא מסכת קידושין דף לח : ישנה מחלוקת אמוראים האם בחו"ל ערלה אסורה מדרבנן או הלכה למשה מסיני. נפסק להלכה ברמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק י' הלכה י', וכן בשו"ע יו"ד סימן רצ"ד סעיף ח' שנאסר משום הלכה למשה מסיני.
  37. ↑ משום שאין דנין דיני נפשות בחו״ל
  38. ↑ 38.0 38.1 38.2 38.3 38.4 38.5 שרק אז יתמנה כהן גדול
  39. ↑ 39.0 39.1 39.2 39.3 39.4 39.5 שיטת הרמב"ם והשו"ע יו"ד סימן של"א סעיף ב'. שיטת ר"י שגם היום חיובו מן התורה הביאו הרמ"א שם, וסיים לא נהגו כן.
  40. ↑ 40.0 40.1 40.2 40.3 40.4 40.5 40.6 40.7 ב״ד של 71 רק יכול להיות בתנאים הבאים: 1. כשישראל על אדמתם 2. ?
  41. ↑ מצווה זו נוהגת בעיסה שהכינו אותה בארץ, גם אם הקמח מחו"ל. אבל חיטים שגדלו בארץ, והכינו העיסה בחו"ל פטור מן התורה. עי' משנה מסכת חלה פרק ב' משנה א'. משפטי ארץ הרב שמחה אידלשטיין חלה, פרק ח' סעיפים א' וב' ובהערות שם.
  42. ↑ לשון הרמב"ם סוף פרק א' הלכות תרומות שהמצווה נוהגת כש"כל ישראל עליה". וכתב החינוך במצווה זו (שפ"ה) כל ישראל- כלומר רוב, וכן כתב בדרך אמונה הלכות ביכורים פרק ה' ס"ק כ"ח. מבאר המנ"ח שהכיבוש נעשה ע"י רוב ישראל ויהיה זה בזמן ביאת הגואל. וכן כתב בחידושי רבינו חיים הלוי הלכות שמיטה ויובל פרק י"ב הלכה ט"ז. לעומתם החזו"א שביעית סי' כ"א אות ה' מסתפק לעניין חלה אם יבואו רוב ישראל לארץ האם יהיה חייובו מן התורה, ולעניין תרו"מ כתב שודאי נתחייב.
  43. ↑ 43.0 43.1 החיוב מן התורה הוא כשנעשה גמר מלאכה בפירות בארץ ישראל ע"י ישראל, גם אם הפירות גדלו בחו"ל ונמצאים כעת בחו"ל. עי' שו"ע יו"ד סימן שלא סעיף י"ב ובש"ך שם
  44. ↑ בפועל כל עיניין הזיית מי הנדה הם עבור כניסה למקדש ואכילת קדשים שנוהגים רק בארץ, ועוד שחכמים גזרו טומאה (טומאת מת) על ארץ העמים
  45. ↑ שאז דנים דיני נפשות
  46. ↑ 46.0 46.1 46.2 החינוך כותב- ונוהגת מצוה זו בזמן שישראל על אדמתן, כי אז היתה להם רשות ויכלת בידם להלחם.
  47. ↑ החינוך כותב לכתכילא בבית המקדש ובדיעבד בכל מקום. הרמב"ם הלכות מעשר שני פרק י"א הלכה ד' כותב שנוהג בין בפני הבית בין שלא בפני הבית.
  48. ↑ שיטת החינוך שמצווה זו נוהגת רק בזמן הבית. שיטת הרמב"ם (מעשר שני פרק י"א הלכה ד') שנוהג גם שלא בפני הבית אבל כשתו"מ נוהגים רק מדרבנן ודאי גם הודוי כן(מנ"ח, חזו"א דמאי סי' ב' סק"ד)
  49. ↑ שיטת החינוך שנשים לא מצוות בוידוי, המנ"ח כתב משום שאין להם חלק בארץ. וכן הזמן גרמא. יש שחייבו נשים בוידוי עי' ספר משפטי ארץ הרב שמחה אידלשטיין תרו"מ פרק כא הע' 32, הערה על המנ"ח כאן בהוצאת מכון ירושלים.
  50. ↑ מעשר שני מצוותו לאוכלו רק בירושלים בטהרה אך מכל מקום אם אוכל באנינות מעשר שני - בכל מקום עובר בלאו זה
  51. ↑ מעשר שני מצוותו לאוכלו רק בירושלים בטהרה אך מכל מקום אם אוכל בטומאה מעשר שני - בכל מקום עובר בלאו זה
  52. ↑ מעשר שני מצוותו לאוכלו רק בירושלים בטהרה אך מכל מקום אם יוציא מעשר שני על דברים שאינם אוכל - בכל מקום עובר בלאו זה

שיטת הרמב״ן

מספר המצווה ספר פרשה פרק פסוק מצווה לשון הפסוק סוג מצווה (ע\ל"ת) נוהג בחו״ל? נוהג בזמן הזה? נוהג בזכרים? נוהג בנקבות?
ויקרא בהר כה ו לאכול פירות שביעית והיתה שבת הארץ לכם לאכלה ע לא לא כן כן
במדבר מטות לא ז לאפשר לאויבים לברוח ממצור ויצבאו על מדין כאשר צוה ה' את משה ע כן כן לא
במדבר מסעי לג נב נג ליישב את ארץ ישראל והורשתם את הארץ וישבתם בה והתנחלתם את הארץ ע כן כן כן
דברים ראה יד כג מעשר שני (לאכול) ואכלת לפני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך ע לא כן כן
דברים ראה טו כב לאכול תרומה בטהרה בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדיו ע לא כן כן
דברים האזינו לב ג לברך לפני לימוד תורה כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו ע כן כן

שיטת הסמ״ג

מספר המצווה ספר פרשה פרק פסוק מצווה לשון הפסוק סוג מצווה (ע\ל"ת) נוהג בחו״ל? נוהג בזמן הזה? נוהג בזכרים? נוהג בנקבות?
שמות משפטים כג ז להתרחק משקר מדבר שקר תרחק ע כן כן כן